תְּהִלִּים ל׳ · ט׳

אליך - יספר כי לא מצא מה לעשות כי אם לקרוא ולהתחנן ולומר: מה תועלת במותי?! כי הדם הוא הנפש וכתוב: ושרט לנפש.

אליך יהוה אקרא ואל יהוה אתחנן: וכשגבר עלי החטא: מה עשיתי? קראתי אליך כי ידעתי כי אין לי רפואה בלתך. וידעתי כי הייתי חיב מיתה בגיהנם והתחננתי אליך ואמרתי:

אליך ה' אקרא, תפלתי היא רק אליך לא לאחר, וגם אל ה' אתחנן, התפלה היתה בעבור ה' וכבוד שמו, ר"ל שלא התפללתי על החיים בעבורי, רק כדי שאוכל להודות לך ולעבדך, וזה היה אצלי התכלית שהתאויתי לחיות, כי כן היה נוסח תפלתי מה בצע בדמי, הנה בחיי יש לך בצע ותועלת ממני במה שאני מודה ומשבח לך, אבל בדמי, דהיינו בשתיקתי והפסק תנועתי, מה בצע יהיה לך, וכן מה בצע יהיה לך ברדתי אל שחת, כי א. כ"ז שאני חי אני נותן הודאה על טובותיך אבל היודך עפר, ב. כ"ז שאני חי אודיע האמתיות מכבוד ה' והשגחתו ונפלאותיו, אבל במותי היגיד אמתך, ולכן שמע ה' וחנני להקימני מחליי וה' היה עוזר לי שאוכל להודות לך: