ק֥וֹל יְהֹוָ֗ה עַל־הַ֫מָּ֥יִם אֵֽל־הַכָּב֥וֹד הִרְעִ֑ים יְ֝הֹוָ֗ה עַל־מַ֥יִם רַבִּֽים׃

הבו לה' כבוד ועוז. מכאן שאומרים גבורות:

קול - הזכיר ה', בעבור הראות כחו ועוזו בעת רדת הגשם, כאשר כתוב באיוב: עושה גדולות עד אין חקר, ואחריו: הנותן מטר. ובעבור כי הזכיר כבוד שמו קראו אל הכבוד הרעים וזה פירוש קול ה' על המים.

וטעם ה' על מים רבים - שמביא רעם והנה מלת הרעים מושכת עצמה ואחרת עמה.

דרשו רבותינו זכרם לברכה (מכלתא יתרו בחדש ה; ספרי שמג; בבלי זבחים קטז א) בזה המזמור שנאמר על יום מתן תורה. ואמרו: כי הקול הגדול שיצא מן השמים עבר תחלה על המים. ועל איזה מים? על מים רבים, והם מי הים.

קול ה׳‎. אז ישאג קול ה׳‎ להחריד הנמשלים לנחלי מים:

הרעים. ירעם בקול:

ה׳‎ על מים רבים. ה׳‎ ירעם בקול על הנמשלים למים רבים וכפל הדבר פעמים ושלש להתמדת הדבר:

הרעים. מלשון רעם ורעש:

קול, מצייר תהלוכות בני אלים אלה פרץ מים שוטף את הארצות! המשורר אומר, הקול הנורא הנשמע על המים הוא קול ה' ! הוא השמיע הוד קולו, רעמים גדולים מתפוצצים מבין חשרת השטף, המשורר אומר אל הכבוד הוא הרעים, השטף הולך ומתרבה, אומר ה' הוא המרעים ופוקד על מים רבים: