וְעַתָּ֨ה יָר֪וּם רֹאשִׁ֡י עַ֤ל אֹיְבַ֬י סְֽבִיבוֹתַ֗י וְאֶזְבְּחָ֣ה בְ֭אׇהֳלוֹ זִבְחֵ֣י תְרוּעָ֑ה אָשִׁ֥ירָה וַ֝אֲזַמְּרָ֗ה לַֽיהֹוָֽה׃

ועתה - אע"פ שלא יעשה מהיום מלחמה, ראשי ירום כי הוא בסתר עליון.

זבחי תרועה - כדרך: וביום שמחתכם, כימי שמחת חזקיהו.

ועתה ירום ראשי על איבי סביבותי בהנצלי מאיבי שהיו סביבותי

ואזבחה באהלו זבחי תרועה כלומר זבחים עם תרועה ושבח והודאה שהצילני מאיבים רבים.

אשירה ואזמרה ליהוה: מכל זה החסד שהוא עושה עמי. אבל זאת השאלה הנזכרת אני שואל, ועל זה אמר:

ועתה. כאומר הנה עכ״‎ז הייתי מוטרד במלחמה ולזה אבקש עתה ממך שראשי ירום על אויבי מסביב שלא ילחמו עוד בי:

ואזבחה. ואז אזבח זבחים ואריע בשמחה יותר מאלו ילחמו בי ונצחתי אותם:

תרועה. רצה לומר בקול תרועת שמחה:

ועתה לא אירא עוד משום אויב, כי ע"י שמירת ה' ירום ראשי על אויבי סביבותי, ואזבחה באהלו זבחי תרועה, ר"ל שהלוחם ומנצח את אויביו יזבח זבחי תרועה, ר"ל זבחי תודה על תרועת המלחמה ונצחונה, כמ"ש וכי תבואו מלחמה בארצכם והרעותם בחצוצרות, אבל אנכי שאנצח ע"י שאהיה באהל ה' א"כ ישיבת האהל היא תרועת המלחמה ונצחונה, וע"ז בעצמי אשירה ואזמרה לה' שהפיל את אויבי לפני: