כִּ֥י סְבָב֗וּנִי כְּלָ֫בִ֥ים עֲדַ֣ת מְ֭רֵעִים הִקִּיפ֑וּנִי כָּ֝אֲרִ֗י יָדַ֥י וְרַגְלָֽי׃

כי - יאמר כי סבבוהו צרים ואויבים אחרים שהם פחותים מהפרים ויותר מכעיסים, והם עדת מרעים. וטעם כארי דבק עם הקיפוני שהקיפו כאריה.

ידי ורגלי - והזכיר ידי, כי בהם הוא נלחם ורגלי כי בהם יוכל לברוח.

כי סבבוני הם האיבים ואני בתוכם כמי שסבבוהו

כלבים שאין לו דרך לנוס מפניהם. ופרוש כי סבבוני כלבים אחר המשל; והמליצה:

עדת מרעים הקיפוני כארי*) ידי ורגלי: כי הקיפוני כמו הארי שמקיף בזנבו ביער וכל חיה שתראה אותה העגלה לא תצא משם ממורא האריה ומפחדו, ותאספנה ידיהן ורגליהן וימצא האריה טרפו בתוך עגלתו. כן אנחנו בגלות בתוך העגלה לא נוכל לצאת ממנה שלא נהיה ביד הטורפים, כי אם נצא מרשות הישמעאלים נבא ברשות הערלים, והנה אנחנו אוספים ידינו ורגלינו ועומדים יראים ופוחדים בפניהם, כי אין לנו רשות לברוח ברגלינו ולהלחם בידינו; והנה כאילו ידינו ורגלינו בנחשתים.

כלבים. נושכים ככלבים:

כארי. ישברו ידי ורגלי כמו הארי המשבר עצמות הנטרף בפיו:

מרעים. מלשון רע:

הקיפוני. סבבוני:

כי (עתה מתחיל החלק השני) אחר שצייר את האופל וחשכת הלילה, תתנוצץ בלב המשורר אילת השחר ויאר את הלילה, מתחזק ואומר הגם שסבבוני כלבים, מדמה א"ע לחיה שרוצים לצודה והצידים שולחים את הכלבים וסביב הכלבים עומדים הציידים, אומר שגם שסבבוני הכלבים וסביב להכלבים עדת מרעים הקיפוני, בכל זה לא אירא מפניהם, רק כארי ידי ורגלי, ידי ורגלי עומדים נגדם בחוזק כידי ורגלי הארי אשר לא יחת מקולם ומהמונם לא יענה: