וַיֵּ֤רָא֨וּ ׀ אֲפִ֥יקֵי מַ֗יִם וַֽיִּגָּלוּ֮ מוֹסְד֢וֹת תֵּ֫בֵ֥ל מִגַּעֲרָ֣תְךָ֣ יְהֹוָ֑ה מִ֝נִּשְׁמַ֗ת ר֣וּחַ אַפֶּֽךָ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ויראו אפיקי מים - המקומות החזקים והטעם לגלות סתר הקמים על דוד. והלל אומר: יתכן להיות הטעם דרך אחרת, כי השם ירעיש את הארץ כאשר ירצה. והטעם שיסירנה ממתכונתה ויוריד המים מן השמים, ומי שיש לו כח לעשות ככה יצילני.
ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות תבל מגערתך יהוה מנשמת רוח אפך:
ויראו. היה נראה קרקעית אפיקי המים כי נבקעו המים:
ויגלו. כי נבקעה הארץ:
מגערתך. ממה שגערת בהאויב:
מנשמת. מנשיבת הרוח היוצא מאפך והכל הוא דרך משל:
אפיקי. הם המים הנגרים בחוזק כמו כאפיקים בנגב (לקמן קכ״ו):
ויראו, עתה יספר שמן התשועה הזאת נסתבבה צרה אחרת טבעיית, שע"י שבירת העבים והתפוצצם פתאום נתהוה שטף מים עד שהתראו אפיקי מים, ויגלו מוסדות תבל, שהמים שהיו יסוד לתבל בששת ימי בראשית שהיה כל העולם מים במים ונתכסו אח"כ כי עלו המים ע"י אדים אל הרקיע והעבים כמ"ש בפי' מעשה בראשית ולקמן סי' ק"ד, עתה נתגלו שנית כי שבו המים ויפיצו את היבשה, וכ"ז היה מגערתך ה', שכמו שתחלה תהום כלבוש כסיתו מן גערתך ינוסון, עתה שבו מגערת ה' שנית אל היבשה, ומנשמת רוח אפך, שפזר ופצץ את העבים נשטפה הארץ ע"י שטף, ועי"כ נשטף גם דוד בשטף מים ושבולת שטפתהו:
