התחילו ללמודמונה - בעבור שהזכיר נדחי ישראל שהם מפוזרים בכל הארץ, הזכיר כנגד זה: מונה מספר לכוכבים שהכוכבים הם מפוזרים בגלגל העליון והוא ידעם כולם, והנה יהיה הפרש בין מנין ומספר כי מספר הוא הפרט ומונה מספר הכל קרוב מגזרת מנין.
לכולם שמות יקרא - והטעם כמו: איש לא נעדר וזה אמת ונכון.
מונה מספר לכוכבים. ואמר ישעיהו המוציא במספר צבאם ואמר האל יתב' לאברהם אבינו הבט נא השמימה וספור הככבים אם תוכל לספור אותם, ואמר בלדד השוחי היש מספר לגדודיו ופי' החכם הנשיא רבי אברהם בשם רבי חייא כי הככבים הקטנים שאינם מאירים על הארץ רבים, אין יכולים בני אדם לראותם כל שכן למנותם ואל דיעות מספרם ולאותם שאינם מאירים על הארץ לא להאיר כמו שאמר ולמשול ביום ובלילה גם מהככבים הנראים יש כוכב שיראה שהוא אחד והם רבים ומפני גובה הגדול, ומרחק הגדול אשר בינינו ובינו ידמה שהוא אחד אבל כל הכוכבים הנבראים אין יכולת באדם לדעת מספרם אבל הקב"ה היודע כל הנסתרות הוא ידוע מספרם כי הוא בראם:
לכולם בשמות יקרא, ופירושו כי האל יתברך בראם כולם במספר ידוע אצלו ולכל אחד מהם קרא שם הנאות לו לפי הדבר אשר בעבורו נברא לסיבת אותו הדבר או לסיבת עצמו, כי כל הכוכבים יש להם כח וממשלה על יצורי מטה כל אחד על מין שנותן בו כח לעשות מלאכתו כמו שאמרז"ל אין לך כל עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה מכה אותו ואומר לו גדל:
מונה וגו׳. ר״ל יודע הוא מספרם וקורא להם שמות לכ״א שם הנאה לו:
מונה. מלשון מנין:
מונה, נגד מה שהנהגת העכו"ם הוא על ידי מערכת הכוכבים וסדרי הטבע והמזלות, אומר שבהנהגת הטבע לא נראה כ"כ כח ה' ועזוזו וחכמתו כמו בהנהגה ההשגחיית הבחיריית, כי אל הכוכבים הוא מונה מספר וא"א להוסיף ולגרוע מן מספרם, וכן לכולם שמות יקרא, כל אחד יש לו שם המורה על כחו העצמיי, זה להשפיע חיים וזה עושר וזה חורבן ואבדון וכדומה, וא"כ הם קצובים בין בכמות מספרם בין באיכות פעולתם, אבל בזה.