שַׁבְּחִ֣י יְ֭רוּשָׁלַ͏ִם אֶת־יְהֹוָ֑ה הַֽלְלִ֖י אֱלֹהַ֣יִךְ צִיּֽוֹן׃

שבחי - זה לעתיד כי העיר חזקה שיפחד האויב לבא עליה. ומה הוא החוזק?

שברך בניך - שהם רבים בקרבך.

שבחי. כי בך רוצה לפי שבטחת בו ומדבר כנגד העם דרך משל רצונו לומר יושבי ירושלים והפסיק כפול בענין במלות שונות:

שבחי ירושלים. יושבי ירושלים:

ציון. אתם יושבי ציון הללו את אלהיך:

שבחי, אולם את ירושלים, שבחי את ה', ומבואר אצלנו כי השבח הוא המשביח את הדבר שהוא טוב יותר ממה שהיה, ר"ל את תגדלי תהלת ה' יותר ממה שהיה מהולל ע"י כל העמים, ויש הבדל בין ה' שמורה על הנהגתו הכללית מצד שברא את העולם, ובין אלהיך בכינוי שמורה הדיבוק שישלו עם ישראל ולעשות להם נוראות ופלאות, ויש הבדל בין ציון וירושלים, שבציון ישבו החכמים והשרים והם יהללו מצד שהיא השגחתו הפלאיית, ובירושלים ישבו ההמון והם ישבחו מצד השגחתו הכוללת, רק שישבחו את ה' במדרגה יותר ממה שישיגו העמים בהנהגה זו הכוללת, באשר גם ההנהגה הכוללת המיוחסת לשם הויה תהיה לישראל ע"פ השגחת ה':