יְהֹוָ֤ה ׀ פֹּ֘קֵ֤חַ עִוְרִ֗ים יְ֭הֹוָה זֹקֵ֣ף כְּפוּפִ֑ים יְ֝הֹוָ֗ה אֹהֵ֥ב צַדִּיקִֽים׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ה' - הנה הטעם אין ראוי להשען אדם על אדם ואם אדם יחזק ממנו, ישען עליו בתפלתו אל השם וככה אם רעב או היה אסור וככה אם בא לו חולי עינים, או שהיה כפוף קבוע ערש לא ישען על רופא.
וטעם ה' אוהב צדיקים - שהוא ישמרם ולא יהיו עשוקים ולא רעבים או אסורים או עורים או כפופים.
ה' פוקח עורים. שהם העורים מחולי העין הוא ירפאם ואמר זה החולי כי זה העיור כמו האסור לא ימוש ממקומו או פירושו עורים מרוב צרה כי הצרה דומה לחושך והישועה לאור, ובמקרא פסוקים רבים מעידים בזה וכן עשה לישראל שהיו עורים בגלות כמו שאמר נגששה כעורים קיר וכאין עינים נגששה כשלנו בצהרים כבנשף:
ה' זוקף כפופים. הם העניים כמו שפירשנו:
ה' אהב צדיקים וכן אהב ישראל שהיו צדיקים בין האומות:
זוקף כפופים. האנשים הכפופים לארץ בשפל המצב המקום ב״ה זוקף אותם לעמוד זקוף ברום המעלה:
פוקח. ענין פתיחה כמו לפקוח עינים עורות (ישעיה מב):
ה' פוקח עורים וכו' ה' אוהב צדיקים ר"ל ומצד שהוא אוהב צדיקים ישגיח עליהם בהשגחה יתירה על צד הפלא אם לפקח עיניהם, שזה כולל בין עיני השכל בין עינים הגשמיים ממש ע"פ הנס, ואם לזקוף כפיפותם שהם כפופים או מצד הענוה או מצד העוני, שילכו רומה בהתעצמות כח הגויה ויתרון הכשר חכמה:
