אֲשֶׁ֣ר פִּ֭יהֶם דִּבֶּר־שָׁ֑וְא וִ֝ימִינָ֗ם יְמִ֣ין שָֽׁקֶר׃

אשר - אמר בן בלעם כי וימינם לשון קדר שבועתם. והנכון בעיני שהוא כמשמעו והטעם כחם וגבורתם. והנה פיהם שוא וכחם שקר והנה הדבור והמעשה.

פיהם. מלכי נכר שהם מתגאים עלי בדבריהם ואומרים נעשה לו כך וכך שוא והבל דבריהם אחר שתעזרני אתה וכן ימינם כלומר כחם וגבורתם כח שקר והבל הוא:

אשר פיהם. על אשר פיהם ידבר שוא וכח ימינם הוא מיומן לעשות שקר ולא גברו לאמונה ולא כן אני ולזה הצילני מידם:

אשר, וראוי שתעשה זאת אחר שפיהם דבר שוא ומכחישים את השגחתך ותולים הכל במקרה, ועל ידי כן ימינם ימין שקר שבוחרים בעכו"ם והלא שקר בימינם: