מְזָוֵ֣ינוּ מְלֵאִים֮ מְפִיקִ֥ים מִזַּ֗ן אֶ֫ל־זַ֥ן צֹאונֵ֣נוּ מַ֭אֲלִיפוֹת מְרֻבָּב֗וֹת בְּחוּצוֹתֵֽינוּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
מזוינו - זויות בתינו מלאים.
מפיקים - רמז למשרתים.
מזן אל זן - מין כתרגום למינו לזנוהי. וכן וזנים מרוקחים והטעם: מיני חטה ואורז ודוחן והדומה להם. ויש אומרים מגזרת מזון וזה המפרש אמר כי מלת מפיקים שבה אל מזוינו ופירושה כפי צורך המקום בלי חבר.
צאננו מאליפות - עושות אלף.
מרובבות - מגזרת רבבה בכח עליון. והטעם צאננו שהיו מאליפות שבו מרובבות.
מזוינו. זויות הבית כלומר בכל פיאה מן הבית מין תבואה מרוב תבואה מכל מין ומין הם מתערבים זה עם זה ופי' מפיקים יוצאים כמו ויפק רצון מה', שפירושו ויוציא ואפשר לפרש בני הבית מוציאים מין זה אל מין זה מרוב כל מין ומין לא יכילם הבית שיהיה זה לבדו וזה לבדו, זן פירושו מין מתרגמין למינו לזנוהי:
מאליפות מרובבות. יולדות לאלפים ולרבבות עד שממלאים מהם חוצותינו:
מזוינו. הדרך לתת התבואה באמצעית החדר וכשהיא רבה נתמלאים גם הזויות ולזה אמר מזוינו מלאים וגו׳ ר״ל בעבור זה ראויים אנו להיות זויות חדרי התבואה מלאים מתבואה עד אשר יוציאו מהם לפרנסה משעת האסיף מזון שנה זו עד שעת האסיף מזון שנה שאחריה ולא יחסר כל ימות השנה:
צאננו מאליפות. הצאן יתרבו בחוצותינו לאלפים ולרבבות:
מזוינו. מל׳ זויות:
מפיקים. מוציאם כמו ויפק רצון (משלי ח׳:ל״ה):
מזן. מלשון הזנה ומזון:
