מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְהֹוָ֣ה קְ֭רָאתִיךָ ח֣וּשָׁה לִּ֑י הַאֲזִ֥ינָה ק֝וֹלִ֗י בְּקׇרְאִי־לָֽךְ׃

מזמור. גם זה המזמור מענין אשר לפניו:

חושה לי. מהר לעזרני:

קראתיך. כאשר אקרא לך מהר לשמוע:

חושה. ענין מהירות כמו לעזרתי חושה (לעיל כב):

מזמור לדוד, הוסד בעת בא שאול ביד דוד שהתפלל בל יסיתנו יצרו להרגו, ה' קראתיך, ומוסיף האזינה קולי תיכף בקראי לך, לבל תמתין על גמר הקריאה רק בתחלת קריאתי תאזין קולי, מוסיף.