בְּי֣וֹם קָ֭רָֽאתִי וַֽתַּעֲנֵ֑נִי תַּרְהִבֵ֖נִי בְנַפְשִׁ֣י עֹֽז׃

ביום, תרהיבני - תחזקני.

עוז - פעול והנה מלת תרהיבני יוצאה לשנים פעולים.

ביום קראתי. ביום שהייתי בצרה נע ונד וקראתי אליך ועניתני והושבתני במרחב מהצרה:

תרהיבני בנפשי עוז. בזה הדבר תחזקני בנפשי בעוז כלומר נתת חוזק גדול בנפשי על אמונתך, כי ידעתי כי אין אל זולתך ואתה רואה ומשגיח בענייני בני אדם:

תרהיבני. תחזקני לשום בנפשי עוז ואמצות להתחזק בעבודתך:

תרהיבני. ענין התחזקות כמו ורהבם עמל ואון (לעיל צ):

(ג-ד) ביום קראתי ותענני, בעת שקראתי בתפלה ואתה תענני בעצמך, שאז תתן אמרתך לענות למתפלל ולעשות לו נס, אז יודוך ה' כל מלכי ארץ יען ששמעו אמרי פיך שאינך דומה לעשירי ב"א המסתתרים בהיכליהם ובלתי עונים לקוראים, ואמרותיהם לא נשמעו, רק כי שמעו אמרי פיך, שאתה מדבר ועונה בעצמך (ומ"ש תרהיבני בנפשי עז הוא מאמר מוסגר, ר"ל כן תרהיבני עז בנפשי לחשב שבעת שתענני כי קראתי, יודוך כל מלכי ארץ, כי מה שיענה ה' להצדיק בתפלתו זה מורה על עז נפשו, שהיא חלק אלוה ממעל, וזאת תרהיב אותה עז כי היא דבוקה באלהים, והוא קרוב אליה לשמוע תפלתה):