הַֽלְלוּ־יָ֭הּ כִּֽי־ט֣וֹב יְהֹוָ֑ה זַמְּר֥וּ לִ֝שְׁמ֗וֹ כִּ֣י נָעִֽים׃

הללויה - פעם אחר פעם.

כי נעים - תאר לשם הנכבד.

הללויה כי טוב ומטיב. וכן שמו נעים. וזה אמר כנגד העתידים לעמוד בבית ה' שיבנה שלמה או לעתיד בבית המקדש שיבנה מלך המשיח, והוא שמו ושמו הוא והפסוק כפול במלות שונות:

הללויה, בשני מיני הילול, א. מצד עצמו, כי טוב ה', ב. מצד הבריאה והנהגתה, וזה זמרו לשמו, שהוא כפי שנודע ע"י בריאותיו, כי נעים שהנעימות בא מצד הערך והסדר והיחוס שבין המושג ובין המשיג והוא ענין צרופיי, ר"ל בהנהגה הקבועה המסודרת שזה שמו, הוא נעים: