תְּהִלִּים קל״ה · ט״ז

פה - וכבוד האדם על כל נבראי מטה בנשמה העליונה בעלת הדיבור, על כן אמר: פה להם. ואחר כן הזכיר הרגשת העין גם האזנים שהם נכבדות בהרגשות והניח השלש האחרות.

וטעם אף אין יש רוח בפיהם - הרוח שהוא הגוף שימצא לאדם ולבהמה ולעוף לכל מרגיש והוא עיקר כל הרגשות, והנה העצב פחות מכל מרגיש.

וטעם בפיהם - כי הרוח הנכנס מהפה יחיה יעמוד זה הרוח בלב ובצאתו מהלב יצא בפה, על כן אמר: בפיהם.

פה. כבר פירשנו ענין אלו הפסוקים במזמור קט"ו:

פה להם. ר״‎ל אם אמנם עשו להם פה מה בכך הלא לא ידברו בו:

פה להם ולא ידברו, שחסר להם הדיבור, וגם השגת החושים לא יראו ולא יאזינו, וגם הנפש החיונית בכללו כי אף אין יש רוח בפיהם שאף הרוח שנמצא לבע"ח היותר פחותים אין להם, ומצד התכלית.