תְּהִלִּים ק״ל · ח׳

וְ֭הוּא יִפְדֶּ֣ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֝כֹּ֗ל עֲוֺנֹתָֽיו׃ {פ}

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

המזמור נחתם: והוא יפדה את ישראל מכול עוונותיו. אבן עזרא מבאר את הפדות. רד״ק מסביר את הפסוק. מצודת דוד מבאר את הכוונה. הפסוק סוגר את המזמור באותו נושא שבו נפתח החלק המרכזי - העוונות - אבל הפעם לא כשאלה אלא כהבטחה.
מבוסס על אבן עזרא, רד״ק, מצודת דוד · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

והוא יפדה - אותך מכל עונותיו, כנגד אם עונות תשמר יה.

Ibn Ezra on Psalms -- Daat

רד״ק

רבי דוד קמחי · פרובנס, המאה ה־13

והוא. ואם תאמר ואיך יפדה אותי ואני מלא עון הוא יפדה ישראל מכל עונותיו מתחילה יפדה אותו מעונותיו כלומר שיסלח לו עונותיו שעברו ויתן בלבם לשוב אליו בכל לבבם ואחר כך ישיב שבותם:

Derekh Mesilah, Furth 1843

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

והוא יפדה את ישראל וגו׳‎. ר״‎ל הנה גם העון לא יעכב הגאולה כי הוא יפדה את ישראל מן העונות כי כבר נתמרק העון והלך לו והרי הוא פדוי מן העין:

On Your Way