שֶׁלֹּ֤א מִלֵּ֖א כַפּ֥וֹ קוֹצֵ֗ר וְחִצְנ֥וֹ מְעַמֵּֽר׃

שלא - וזה החציר אין תועלת לו וזה הפך בא יבא ברנה נושא אלומותיו.

וחצנו - כמו גם חצני נערתי והוא פועל.

מעמר - מאסף העמרים.

שלא מלא. כלומר שלא יבא לידי קצירה:

וחצנו מעמר. אוסף העמרים והוא מנהג העוברים לומר לקוצרים:

שלא מלא. ר״‎ל שלא בא לכלל קצירה למלאות הקוצר את כפו מהם כדרך הקוצרים שממלאים מלא הכף וקוצרים בבת אחת:

וחצנו מעמר. מוסב על שלא מלא שאמר בתחלת המקרא לומר שלא מלא חצנו, ר״‎ל לא מלא כנף בגדו מן העומרים כי לא קצרוהו כלל:

וחצנו. שולי הבגד יקרא חוצן וגם חצני נערתי (נחמיה ה׳:י״ג):

מעמר. אגודת השבלים כמו ושכחת עומר (דברים כג):

שלא. והחציר גגות גם אם ימהר לשלפו קודם שיתיבש אינו גדל הרבה, עד שהקוצר לא יוכל למלא כפו לקצור בפעם אחד מלא היד, כי הוא מפוזר אחת הנה ואחת הנה, וגם אחר שלקט מכל הגג לא נמצא מכולו שיעור שהמעמר יוכל למלא חצנו, כן גם בעוד יתקיימו בשלותם יתפרדו כל פועלי און ולא יהיו לאגודה אחת: