תְּהִלִּים קכ״ו · א׳

בשוב ה' את שיבת ציון. מגלות בבל היינו כחולמים:

שיר המעלות, בשוב ה' - טעם זה השיר כטעם שיר העליון.

שיבת - על משקל שבתם וקימתם כן יאמר ישראל בשוב השם שבותם, אין אדם רואה בהקיץ הפלא הזה רק בחלום.

בשוב. ענין הנחה כמו שיבה ה' רבבות וגומר או יהיה ענין תשובה ויהיה פעל יוצא:

שיבת. ענין תשובה שישובו בני ציון לה:

היינו כחולמים. כחלום יעוף בעינינו צרת הגלות מרוב השמחה שתהיה לנו בשובנו לארצנו כן פירשו אדוני אבי ז"ל:

בשוב. כאשר ישיב ה׳‎ מן גלות בבל את בני ציון יאמרו אז הנה כל הצרות שעברו הרי הם כאילו חלמנו חלום ר״‎ל לרוב הטובה שיהיה להם אז ידמה להם שלא היו הצרות באמת כ״‎א בחלום ראו כאלו מצרים להם:

בשוב. מלשון השבה:

שיבת. מלשון שבי:

שיר המעלות, הוסד בגלות בבל על שיבת ציון והגולה, בשוב ה' שיעור הכתוב היינו כחולמים בשוב ה' את שיבת ציון אז ימלא שחוק פינו, מציין תקות ישראל מה שיקוו שימלא ה' הבטחתו ע"י נביאיו להשיב שבותם, כחולם חלום נבואיי, שרואה את העתיד כדבר הוה עתה, וכאלו הוא במציאות ושמח עליו כשמח על דבר טוב הוה עתה, כמ"ש ירמיה על זאת הקיצותי ואראה ושנתי ערבה לי, ואין הבדל בן ראיית הנביא במחזה ובין ראיית הדבר בעת יצא אל הפועל, רק שהנביא שמחתו הוא בלב בלבד ואינו יכול להוציא השמחה בפועל ע"י שחוק ורנה בפה ולשון, עז"א שכבר היינו כחולמים ראינו דבר זה כבר במחזה, אשר בעת שישיב ה' את שיבת ציון בפועל