הֵיטִ֣יבָה יְ֭הֹוָה לַטּוֹבִ֑ים וְ֝לִישָׁרִ֗ים בְּלִבּוֹתָֽם׃

הטיבה - יתפלל המשורר או על דרך נבואה.

וטעם בלבותם - כי היושר בלב הוא והוא היסוד והדבור והמעשה כמו בניין.

לטובים. במעשיהם:

ולישרים. בלבותם:

ולישרים בלבותם. לאותם שהם טובים ביושר לבב ולא לרמות:

היטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם, אם הם רק טובים בעצמותם והיושר נמצא בלבם, הגם שבמעשיהם נדמה לנו שהוא בלתי טוב וישר (וזה נקרא עקל שגדרו דבר הישר בעצמו ומתראה בלתי ישר למראה עינים), זה לא יסלק טוב ה' מעליו, ולא לבד שה' יתמיד להטיב עמהם כי גם את.