שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הַבֹּטְחִ֥ים בַּיהֹוָ֑ה כְּֽהַר־צִיּ֥וֹן לֹא־יִ֝מּ֗וֹט לְעוֹלָ֥ם יֵשֵֽׁב׃

שיר המעלות הבוטחים בה'. לא ימוטו כהר ציון אשר לא ימוט כי כאשר ירושלים הרים סביב לה כן הקב"ה סביב לעמו:

שיר המעלות הבוטחים - לעתיד.

לעולם ישב - בימי המשיח.

לא ימוט. כמו הר ציון שלא ימוט כי לעולם ישב בשוב הגלות לא ימוט ולא יחרב לעולם אלא לעולם ישב: ופי' ישב. יעמוד לעולם ויהיה קיים, וכן ואתה קדוש יושב קיים נצח וכן אתה ה' לעולם תשב:

הבוטחים בה׳‎. אותם הבוטחים בה׳‎ המה כהר ציון אשר לא ינטה ממקומו ולעולם ישב על כנו:

שיר המעלות, יבאר שהשכל מחייב כי הבוטח בה' חסד יסובבנו, הבוטחים בה' בהכרח שימצאו בו מחסה ועז, והם דומים כהר ציון אשר לא ימוט באשר הוא מכונן על הרים וגבעות אשר סביבותיו, וישב לעולם, ובאר כי הדבר הזה הוא ק"ו, כי הלא.