יָשׁ֣וּבוּ לִ֣י יְרֵאֶ֑יךָ (וידעו) [וְ֝יֹדְעֵ֗י] עֵדֹתֶֽיךָ׃

ישובו, יראיך - הפך הזדים.

ישובו לי יריאיך. בראותם כי יבושו הזרים ישובו לי לבשרני ולחזקני באמונתי, ורבותינו ז"ל דרשו שפירשו ממנו סנהדרין כשחטא בדבר בת שבע לכך התפלל לאל יתברך ישובו לי יריאיך:

ישובו. כאשר יבושו הזדים וילכו להם ישובו אלי יראיך אשר סרו ממני בעת באו הזדים לקנטר:

(עדות) ישובו, והגם שהזדים לא ישובו לראות באור החיים, כי כל באיה לא ישובון, ישובו לי יראיך ויודעי עדותיך, שהפקודים הם זכרון להעדות שהם מורים עליהם והם ישובו לאמונה ולשמירת הפקודים: