תְּהִלִּים קי״ט · ס״ה

טוב, עבדך - דבק עם השם כדברך הטוב.

טוב עשית עם עבדך. הדלי"ת בשו"א עם האתנחתא שלא כמנהג:

דברך. טעמו דבק עם טוב עשית:

וה'. קריאה, כלומר מה שהבטחתני עשית עמי ה':

טוב. מעולם עשית טוב עם עבדך:

ה׳‎ כדברך. אתה ה׳‎ הלא עשית כדברך שהבטחת לי ולא נפל דבר ארצה:

(דברים) טוב עשית, אחר שבקש שימלא ה' דבריו והבטחתו, אמר באמת עשית עם עבדך טוב כדברך וכהבטחתך, ולכן אבקש, (מצות) טוב טעם ודעת למדני, שתעשה עמי גם הטובה הזאת ללמדני כל פרטי המצות ודיניהם, וזה דעת, וגם שאשיג טעמי המצות, וזה טוב טעם, ומתנצל בל תאמר שאבקש טוב טעם מפני שאיני מאמין במצוה שלא אדע טעמה, כי במצותיך האמנתי שאני מאמין גם מבלי אדע טעמה, רק מה שאני מבקש לדעת טוב טעם ודעת, הוא מפני כי (אמרות) טרם אענה אני שוגג, שבאם לא אדע כל פרטי המצות וטעמיהם, בקל אוכל לעבור על מצוה אחת בשגגה מבלי דעת, ואצטרך לענות ולהתנצל לאמר שאני שוגג, ולכן אבקש שטרם שאענה לאמר אני שוגג תלמדני טוב טעם ודעת, ובכ"ז בל תחשוב שאחר שאדע טעמי המצות לא אעשה אותם בעבור ציווי ה' רק מפני שהשכל מחייב, לז"א כי גם עתה אמרתך שמרתי, אשמור המצוה רק בעבור שהיא אמרתך לא בעבור שכלי: