תְּהִלִּים קי״ט · נ״ה

זכרתי - גדולת שמך, ואשמרה תורתך ביום.

זכרתי. כשאני מתבודד בלילה משנתי אני זוכר שמך ויחודך ומחשב בו, וידעתי כי שמירת העבירה היא סולם גדול לעלות בו אל ידיעת שמך לפיכך ואשמרה תורתך:

זכרתי בלילה. עת היות המחשבות פנויות זכרתי שמך המורה על הממשלה ולכן בטחתי בו ואשמרה תורתך ולא הייתי פונה לטרדת ההצלה מן אנשי הרשע:

(תורה) זכרתי בלילה הוא כמ"ש אני שכבתי ואישנה הקיצותי, כי באותו לילה היה בסכנה ע"י עצת אחיתופל, רק שה' סכל את עצתו ועי"כ ניצול, וזכרתי באותו לילה שזה היה ע"י שמך ה', על ידי מדת הרחמים שלך, ואשמרה תורתך, כי ידעתי שזה היה בזכות התורה דגם בעידנא דלא עסיק בה אגוני ומצלא, וז"ש (פקודים) זאת, ר"ל ידעתי שזאת היתה לי ע"י שפקודיך נצרתי, שהפקודים מעוררים הנפלאות וההשגחה הפרטיית (כנ"ל פ' כ"ז ופ' מ'):