זְכֹר־דָּבָ֥ר לְעַבְדֶּ֑ךָ עַ֝֗ל אֲשֶׁ֣ר יִחַלְתָּֽנִי׃

זכר - שהבטיחו ותחסר מלת לו, יחלתני לו והנה יוצא לשנים פעולים.

זכר דבר. ההבטחה שהבטחתני:

יחלתני. עובר לשלישי אמרת לי שאוחיל לך:

זכר דבר. זכור לעבדך את הדבר וחוזר ומפרש לומר על אשר יחלתני ר״‎ל הדבר שהבטחת לי להיות אני מייחל ומקוה לה:

(דברים) זכר, בקש שנית שתזכור הדבר שהבטחת לעבדך ע"י נתן הנביא, על אשר יחלתני, שאינה עוד תקוה אצלי כמקוה על דבר בלתי ברור, רק יחול כמיחל על בטחה ברורה (שזה גדר יחול והבדלו מן תקוה):