הַעֲבֵ֣ר חֶ֭רְפָּתִי אֲשֶׁ֣ר יָגֹ֑רְתִּי כִּ֖י מִשְׁפָּטֶ֣יךָ טוֹבִֽים׃

העבר - דבק בפסוק העליון והטעם יגורתי מחרפה שתבואני אם שגיתי מיראתך, וכל משפט תעשה כי הוא טוב.

העבר חרפתי. לפי שאמר בפסוק שלפני זה להקים ההבטחה לבניו אחריו, בקש שלא יהיה לשטן לו אותו העון שהוא חרפתו לבניו ואע"פ שאמר לו גם ה' העביר חטאתך מכל מקום בקש מהאל ית' שיעבירו גם מבניו:

כי משפטיך טובים. הם אך לא תשפוט את האדם כפי עונשו הראוי לו:

חרפתי. חרפת העון אשר אפחד ממנו העבר נא ומחול עליו כי הלא טובים משפטיך בעשות חסד עם המשפט:

יגורתי. ענין פחד כמו ויגר מואב (במדבר כ״ב):

(משפטים) העבר חרפתי אשר יגרתי ר"ל שמה שפחד מעונש על עונותיו, שע"י עונותיו לא יקים לו ה' את המלכות, וזה היה לי לחרפה, כי לא היה לי להתירא באשר משפטיך טובים, שמשפטי ה' הם לתכלית טוב, והגם שיעניש יעניש במדת טובו לסלוח לעונו, ובחנם ירא, ובקש שיעביר ה' חרפתו זאת ע"י שיעשה עמו אות לטובה ויראו שונאיו ויבושו: