שָֽׁמְרָ֣ה נַ֭פְשִׁי עֵדֹתֶ֑יךָ וָאֹהֲבֵ֥ם מְאֹֽד׃

שמרה - הזכיר המצות כאשר פירשתי. גם הזכיר העדות לבדם והפקודים והעדות יחדיו.

שמרה. נפשי שהתבוננה בהם ומתוך כך ואהבם מאד:

ואהבם מאוד. ר״‎ל שמרתי המצות מאהבה ולא מיראת העונש בלבד:

(עדות) שמרה נפשי עדותיך, ספורי התורה המעידים על השגחה ושכר ועונש שמרה נפשי ואהבם מאד, ועי"כ (פקודים) שמרתי פקודיך ועדותיך היינו המצות שנקראים פקודים שמעוררים הזכרון אל עדותך, כמו השבת והמועדים שהם לזכרון על עדות החידוש והנפלאות, כי אני רואה שכל דרכי נגדך, ואתה משגיח על כל דרכי בהשגחה פרטית: