שֹׁמֵ֣ר פְּתָאיִ֣ם יְהֹוָ֑ה דַּ֝לֹּתִ֗י וְלִ֣י יְהוֹשִֽׁיעַ׃

שומר - הטעם שלא אחשוב תחבולות להמלט, כי שמתי נפשי כאחד הפתאים, כי אם דלותי - ידעתי כי השם שהוא חנון ורחום יושיעני והייתי מבשר נפשי לאמר לה.

פתאים. האל"ף נחה והיו"ד נעה תחתיה. אמר כי הפתי שאין יודע תחבולה להנצל מרעתו האל שומרו כשמשים עליו בטחונו, וכן החכם לא יבטח בחכמתו ובתחבולותיו כי לא יועילו לו אם לא ירצה האל אבל זכר פתאים שאין להם צד אחר:

דלותי. קריאתו מלרע הרביע בתי"ו, ואמר כשהייתי דל ועני ולא היה לי משען, הוא יהושיע לי:

שומר. הלא אתה ה׳‎ שומר פתאים עם שאין בהם דעת לשמור את עצמם:

דלותי. כשהייתי דל ועני הוא יושיע לי:

פתאים. מלשון פתי וסכל:

שומר פתאים ה' דלותי, מה שדלותי בחולי, היה מצד שה' שומר פתאים, שבזה רצה לשמור אותי מחטא ולהחזירני בתשובה, כי בזה עצמו אשר דלותי עי"כ לי יהושיע, יושיעני תשועת הגוף והנפש, ולכן שובי נפשי למנוחיכי ואל תדאגי, כי ה' גמל עליכי, (שהגמול הוא מצד התפעליות איבה או אהבה), ר"ל מה שעשה לך ודכא אותך ביסורים היה מצד הגמול, אם לפי המעשה, אם לפי אהבתו והשגחתו הפרטית: