אָ֭הַבְתִּי כִּי־יִשְׁמַ֥ע ׀ יְהֹוָ֑ה אֶת־ק֝וֹלִ֗י תַּחֲנוּנָֽי׃

אהבתי כי ישמע ה' את קולי. כך אמר דוד לאחר שנפטר שאול והוא מלך, שובי נפשי למנוחיכי כי ה' גמל עליכי חסד ולך קוני אני מתאוה כי חלצת נפשי ממות:

אהבתי - כמה הייתי אוהב שישמע השם קולי בהתחנני. ויש אומרים:

אהבתי ה' כי ישמע קול תחנוני - כמו: אשר חכמים יגידו ולא כחדו.

ויש אומרים: כי יו"ד קולי נוסף. והנכון: שיחסר בי"ת בתחנוני.

אהבתי וכו'. טעמו דבק עם כי הטה וכן הוא פירושו:

אהבתי ה' כי ישמע קולי. ואת תחנוני כלומר אהבתי והדין עלי לאהבו כי הוא שומע קולי ואת תחנוני בכל עת אקראהו:

אהבתי. סרס המקרא אהבתי ה׳‎ כי ישמע את קולי ואת תחנוני וא״‎כ מהדין עלי לאהבו:

אהבתי גם בעת שהייתי לא בצר, והייתי בריא אולם, גם בעת הזאת אהבתי תחנוני, כי ישמע ה' את קולי, ר"ל אהבתי להתחנן ולהתפלל אל ה', מפני שה' ישמע קולי תמיד, ולא לבד שישמע קולי בעת אקרא כי הטה אזנו לי, כמי שמטה אזנו אל בן יחידי אולי ישמיע קולו כי קול ערב לו ורוצה לשמוע תחנוניו, ובימי אקרא, וע"כ גם בימי אקרא, גם בעת הטובה, לא בדמי ימי, רק בימי הטובים קראתי והתפללתי אל ה', (שסתם ימים נאמר על ימים טובים):