יִ֭שְׂרָאֵל בְּטַ֣ח בַּיהֹוָ֑ה עֶזְרָ֖ם וּמָגִנָּ֣ם הֽוּא׃

ישראל - אמר: בטח, כנגד כל אשר בוטח בהם. אמר בן בלעם: כי עזרם ומגינם הוא היה ראוי להיותו עזרכם ומגנכם הוא. והנכון בעיני: שהוא כך ישראל בטח בה' כי הוא לעולם עזר לישראל ומגנם כמו: מגן עזרך.

אבל ישראל בטח בה'. לא כאותם הבוטחים באלילים אלא אתם בטחו בה' כי תראו בכל הדורות שעברו עזרם של ישרא ומגינם היה: ואמר בטח. לישראל דרך כלל:

ישראל. אבל ישראל הוא בוטח בה׳‎, כי מעולם הוא עזרם ומגינם ר״‎ל הוא למו כמו מגן על הלובשו: