הַשָּׁמַ֣יִם שָׁ֭מַיִם לַיהֹוָ֑ה וְ֝הָאָ֗רֶץ נָתַ֥ן לִבְנֵי־אָדָֽם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
השמים - אמר רבי משה: כי השמים כמו מקום. ואני כבר פירשתיו בספר השם, כי שמים על מתכונת שנים וגזרתו משם, בעבור שני מקומות בסדן שהם נטועים. וכן כתוב: לנטוע שמים וליסוד ארץ, וחסרי דעה חשבו כי ממשלת האדם בארץ כממשלת השם בשמים ולא דברו נכונה, כי מלכות השם בכל משלה רק פירוש נתן לבני האדם - שהאדם כמו פקיד אלהים בארץ, על כל מה שיש בה והכל בדבר השם.
השמים. אף על פי שהוא עשה השמים והארץ ממשלת השמי' לו לבדו ואין לאדם בהם דבר, אבל הארץ נתן ממשלתם לבני אדם וצריך שידעו בני אדם ויכירו כי הוא אדון והם פקידים עליה כאשר ירצה יעביר אותם מהפקידות ויתננו לאחרים כלומר שימית אלו ויוליד אחרים, ומי שיכיר שהוא אדון ויראהו כמו הפקיד, האדון יעמידהו בפקידות וישמרהו הזמן הקצוב לו לפיכך אמר אחריו לא המתים יהללו יה אותם שימית אותם האל יתברך טרם זמן הקצוב ימיתם בעונם שלא הכירוהו בחיים שהוא אדון ולא יראו מפניו, והנה ימותו ולא יהללו יה. כי תאבד נפשם במותם:
השמים. עם כי השמים המה שמים לה׳ מיוחד למכון שבתו מ״מ ישגיח בארץ ונתנה לבני אדם למי שישר בעיניו ותהיו אתם לברכה בקרב הארץ:
