מְקִ֥ימִ֣י מֵעָפָ֣ר דָּ֑ל מֵ֝אַשְׁפֹּ֗ת יָרִ֥ים אֶבְיֽוֹן׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
מקימי - גם זה הכתוב קשור, כי העפר שהוא הארץ נקודת העגול הגדול שהוא המקיף. והנה הטעם כי השם העליון ירומם האביון, ואילו היה בעפר דרך משל, על כן טעם מקים, אשפות לשון יחיד מאשפתות, ואף על פי שהוא על משקל אחר והטעם כפול.
מקימי. היו"ד נוספת וכן יו"ד להושיבי מושיבי, ואמר הוא רם ויראה שפלים כלומר יראה בעניים ויקימם מעפר וירומם מאשפות, ואשפות. לשון יחיד:
מקימי. בהשגחתו מקים את הדל מן העפר:
מאשפות. כפל הדבר במ״ש:
מאשפות. ענין דומן וזבל:
מקימי, באר איך השגחתו משתלשלת עד השפל שבשפלים עד שיקים מעפר דל, ונגד מה שהיו אומרים שהעושר והריש והבנים והעקרות תלוי במזל ובמערכה, אומר כי לא כן הוא, ששני אלה תלויים בהשגחת ה', כמ"ש מה הקב"ה עושה? עושה סולמות ברקיע מוריש לזה ומעשיר לזה, מה הקב"ה עושה.? מזווג זווגים בת פלוני לפלוני, ועז"א שמקים את הדל מעפר, הגם שיחוייב לפי המערכת שיהיה בשפל המדרגה, ומוסיף שגם את האביון שהוא גרוע מדל, יקים מאשפות שהוא שפל יותר מעפר, ולא לבד שיקים אותו, כי גם מאשפות ירים אביון להושיבו ברום עולם:
