מִ֭י כַּיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הַֽמַּגְבִּיהִ֥י לָשָֽׁבֶת׃

מי - יש אומרים: כי המגביהי פועל עומד, כמו: אם תגביה כנשר. והאמת שהוא פועל יוצא והפעול הוא קנך. א"ר משה: כי פעול המגביהי הוא כבודו יו"ד המגביהי כיו"ד חצבי מרום ואמר כי כן הפירוש המגביהי לשבת בשמים המשפילי לראות בארץ וכמוהו אבני שוהם לאפוד ואבני מילואים לחשן. ולפי דעתי: שהוא כמשמעו.

המגביהי - מקום שבתו.

ובשמים ובארץ - הכל שפלים נגדו וטעם לראות כי הכל ידע, כמו הדבר הנראה וזה הוא הכתוב בתורה, הוא אלהי האלהים ואחריו: עושה משפט גר יתום:

מי. לפי שזכר השמים ויש גוים שאלהיהם צבא השמים לפיכך אמר מי כה' אלהינו כלומר מי בכל אלהי העמים שהוא כה' אלהינו, כי הוא המגביהי לשבת על כל העליונים ומשפיל לראות בתחתונים בין בשמים בין בארץ כי כולם שפלים לנגדו והוא רואה את מעשיהם:

מי כה׳‎. מי עניו כמוהו כי אף אם אמנם הוא מגביה א״‎ע לשבת מעל השמים:

המגביהי. היו״ד יתירה וכן המשפילי מקימי להושיבי מושיבי ואמרו כי תוספת היודי״ן הוא מצחות הל׳: