תְּהִלִּים קי״א · א׳

הללויה וגו'. מזמור זה הוסד באלף בית אות אחד בראש הפסוק ואחד באמצעותיו וכן כלם מאל"ף ועד תי"ו, וכמו כן מזמור השני, הראשון מדבר בשבחו של הקב"ה והשני מספר בשבחו של צדיק:

הללויה אודה ה' - הללויה דברי המשורר הללו יה כמוני, כי אני אודה השם בכל לב.

בסוד ישרים - בסתר.

ועדה - בגלוי וזה הוא שאודה לאמר.

הללויה. זה המזמור נאמר באל"ף בי"ת, שתי אותיות בפסוק אחד ובשנים פסוקים האחרונים שלש שלש, כי המזמור קצר והוא מזמור נכבד ידבר בו להתבונן במעשה האל ולזכור תמיד נפלאותיו. ואמר בו להתעסק ביראת האל ובחכמה וכל משמור שנאמר באל"ף בי"ת נראה כי לפי גדלו והדברים נכבדים שנאמרים בו, נאמר כן ברוח הקדש: אמר למשורים הללויה. כי כן אעשה גם אני אודה את ה' בכל לבב כלומר בכל כוונת לבי:

בסוד ישרים ועדה. בעצת ישרים והא ישראל, כי הם ישרים במעשיהם על פי המשפטים שנתן להם האל ית':

ועדה. כמו ובעדה ובי"ת בסוד במקום שנים כלומר בעצת ישראל ובעצתם אודנו כי כולם יסכימו עמו:

הללויה. אתם כולכם הללויה ואף אני אודה את ה׳‎ בכל לבב:

בסוד. בעצת ישרים ובני העדה ר״‎ל כפי אשר יורו ישרי הלב ויתר העם:

בסוד. ענין עצה כי נעשית בסוד לבל יגלה, או הוא מל׳ יסוד כי העצה למעשה היא כמו היסוד להבנין:

אודה ה', מזמורים אלה נאמרו באל"ף בי"ת לרוב חשיבותם כמ"ש חז"ל, אמר אני אודה ה' בכל לבב, בין בסוד ישרים שהם בעלי הבינה המבינים דרכי ה' ועיני האלהות וסודותיו, ובין בתוך העדה הם כל ההמון הנועדים לשמוע את דברי: