כי השתות - מצודות, כמו: והיו שתותיה מדוכאים. ויש אומרים: יסודות, כמו וחשופי שת והעד יהרסון וזה רמז לעצות שהם כמו יסודות.
וטעם צדיק מה פעל - כי זה פעל אלהים אל תתרעמו על הצדיק, על כן אחריו ה' בהיכל קדשו - הוא השמים.
עיניו יחזו - כנגד לירות במו אפל.
כי השתות יהרסון מה אם הצדיקים שהשתיתו עולמך, ומה אבן שתיה שממנה הושתת העולם עמדו הרשעים ופגרו אותה
צדיק מה פעל: מה פעלה פעלת לפעלי מצות?! (קצור משוחר טוב במקומו). כי השתות יהרסון השתות הם היסודות כמו והיו שתתיה מדכאים (ישעיהו יט י) וחשופי שת (שם כ ד). או פרושו: רשתות ומצודות; ויהיה זה או זה משל על המחשבות והעצות. צדיק מה פעל: כי מחשבות הרשעים יהרסון ולא יזדמן להם מה שחשבו לעשות, והצדיק יהיה לו מה שפעל כלומר יגמלהו יי' כצדקו.
כי השתות. הרשעים הללו הרסו יסוד העולם הם כהני נוב צדיקי יסודי עולם צדיק מה פעל על עצמו אמר דוד הלא אני צדיק בזה ומה פעלתי אני הלא לא עשיתי מאומה:
השתות. היסודות כמו והיו שתותיה מדוכאים (ישעיה י״ט):
כי השתות יהרסון, שמהרסין יסודות העולם, שמאבדים צדיקים יסודי עולם ומחריבים יסודי הקיבוץ המדיני ושלומם, ובכל זאת, צדיק מה פעל, אחר שה' הוא הצדיק היה ראוי שיפעל פעולה השגחיית לענוש את הרשעים ולהגן על הצדיקים, שזה ראוי שיפעל מצד הצדק והמשפט, ומדוע לא פעל מאומה? ע"כ שאינו משגיח, (וזה כטענות איוב שטען כן להכחיש את ההשגחה), זאת טענת בני דורו, מתחיל להשיב על טענותיהם. ה', דלתות הכתוב מקבילות, [ה' בהיכל קדשו עיניו יחזו [בני אדם, ה' בשמים כסאו עפעפיו יבחנו בני אדם, ר"ל שאנחנו רואים שהשגחת ה' בעולמו ושכרו ועונשו, היא לפעמים גלויה ופעמים צפונה, שמצד אחד יראה המשכיל ויצייר לעצמו שה' יושב בהיכל קדשו בבהמ"ק למטה, כמלך היושב בין בני עמו שופט ודן ומשגיח על מעשיהם, ובצד אחר יתדמה אל ההמון כי בשמים כסאו, שסלק השגחתו מן הארץ וישם כסא הנהגתו בשמים, כאלו מסר ההנהגה אל השמים והמערכת שעל ידם מנהיג עולמו לא ע"י ההשגחה, ומבאר שבאמת ה' הוא בהיכל קדשו ועיניו יחזו וישגיחו השגחה פרטית, ומה שנראה מצד אחר כי בשמים כסאו ושהוא מעצים את עיניו ובלתי משגיח, הוא מפני כי עפעפיו יבחנו בני אדם, [העפעפים הם הסוגרים את העינים, והוא ציון אל סילוק ההשגחה שאז דומה כאילו עיניו סגורים ע"י העפעפים לבל יראה את הנעשה בארץ] מה שמעצים עיניו מלהשגיח, הוא כי עי"ז יבחנו בני אדם ויצא לאור מעשה הצדיקים אם עובדים לשמו, ועי"כ מלא לב הרשעים לעשות רע, ומפרש ה' צדיק יבחן ה' מעלים השגחתו שעי"כ יבחן את הצדיק אם עובדו מאהבה מבלי פניה חיצונית, שע"י שהצדיק נרדף מן הרשע ובכ"ז לא מט מצדקתו יבחן שעובד מאהבה, והגם שע"י שהשגחת ה' נעלמת עי"כ מלא לב בני אדם לעשות רע, את הרשע והאוהב חמס שנאה נפשו, וע"כ מניחו ברשעתו ואינו מעניש אותו עד שיתמלא סאתו, ואז ימטר על רשעים פחים אש וגפרית והעונש הזה יהיה מנת כוסם, המנה שהכינו הם לעצמם, ר"ל שאם היתה ההשגחה גלויה והיה מענישו תכף היה מתירא מלהרשיע ואין כאן בחינה להרשע, ב. שלא היה יכול להענישו בעונש גדול פחים אש וגפרית, לכן מאריך לו עד שיתמלא סאתו ויאבידנו אם בעוה"ז או שר"ל פחים אש וגפרית בגיהנם, כמ"ש ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו:
