לַמְנַצֵּ֗חַ לְדָ֫וִ֥ד בַּֽיהֹוָ֨ה ׀ חָסִ֗יתִי אֵ֭יךְ תֹּאמְר֣וּ לְנַפְשִׁ֑י (נודו) [נ֝֗וּדִי] הַרְכֶ֥ם צִפּֽוֹר׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
איך תאמרו לנפשי נודי וגו'. זהו דוגמת כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' (שמואל א כ״ו:י״ט) שגרשוהו מארץ לחוצה לארץ וכאן הוא אומר בה' חסיתי, שיחזירני להסתפח בנחלתי איך תאמרו אתם טורדים לנפשי נודי הרכם עבור הר שלכם אתה צפור הנודד שכל אדם המיטלטל נמשל לצפור הנודדת מן קינה כדכתי' כצפור נודדת מן קינה כן איש נודד ממקומו (משלי כ״ז:ח׳) שנדד קינך שטרדנוך מכל ההר כצפור הנודדת, נודו כתיב שהוא נדרש אף בישראל שהאומות אומרים להם כן:
למנצח, איך תאמרו - טעם איך תאמרו לנכח שונאיו הרשעים ולהם ידבר.
הרכם - הר שלכם.
וצפור - חסר כ"ף, כמו: ויקרא אריה על מצפה ה' כי הוא כאריה, כי השם הוא הקורא והעד היות על מצפה בשלש נקודות, כי איננו סמוך, כי הטעם תאמרו לנפשי נודי מעצמך אל הר שלנו, כי את כצפור והנה הקשת דרוכה במו אפל.
למנצח לדוד ביהוה חסיתי איך תאמרו לנפשי נודו נודו כתיב ונודי קרי. הכתיב כנגד הגוף והנפש, כלומר: כי אמרו שונאיו עליו, כי גופו יאבד, שימית אותו שאול, ונפשו גם כן, שהיו אומרים עליו שהוא רשע, ונפשו תאבד ותנוד, על דרך יקלענה בתוך כף הקלע (שמואל א כה כט); וקרי הוא על נפשו, כי היא המנהגת הגוף.
הרכם איך תאמרו לה שתנוד מהרכם שבאה להמלט שם בהר שלכם? והרכם כמו מהרכם. וכן אלחנן בן דודו בית לחם (שם ב כג כד) כמו מבית לחם; עד יקם גוי איביו (יהושע י יג) כמו מאויביו. ואמר זה כנגד אויביו המגידים לשאול מקומו שהיה חושב להמלט באותו המקום, והם היו מגלים לשאול כמו שאמר ויגד לשאול כי בא דוד קעילה (שמואל א כג ז). ופרוש
צפור: כצפור הנודדת מקן אל קן ומהר אל הר. וחסר כ"ף השמוש, כמו גור אריה יהודה (בראשית מט ט); יששכר חמר גרם (שם יד) והדומים להם. ואמר דוד כנגד השונאים המגלים אותו: ביי' חסיתי מכל מקום. אף על פי שאני בורח ביי' חסיתי שיושיעני; אבל אתם איך תאמרו לנפשי שתנוד?
לנפשי. איך תאמרו על נפשי הר שלכם הוא נד כצפור ר״ל מלך ישראל הוא נד מפני שאול כצפור הזה הנודד וסופו לפול ברשת וכן יהיה סופו ליפול ביד שאול ואמר איך תאמרו כן הלא בה׳ חסיתי וכל יכול להצילני:
