תְּהִלִּים ק״ט · ז׳

בְּ֭הִשָּׁ֣פְטוֹ יֵצֵ֣א רָשָׁ֑ע וּ֝תְפִלָּת֗וֹ תִּֽהְיֶ֥ה לַחֲטָאָֽה׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

תְּהִלִּים ק״ט ז׳ נלמד כאן עם 3 מפרשים קלאסיים: אבן עזרא, רד״ק, מצודת דוד. הפסוק הוא הפסוק הז׳ בפרק ק״ט בתְּהִלִּים, מתוך 31 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

בהשפטו - עמי, כי הוא עשה לי עול וחמס.

ותפלתו - שאמות הפך תפלתי בעדו, על כן לחטאה.

Ibn Ezra on Psalms -- Daat

רד״ק

רבי דוד קמחי · פרובנס, המאה ה־13

בהשפטו. אם יהיה לו משפט על שום אדם יצא רשע במשפטו כלומר שיתחייב בדין:

ותפלתו תהיה לחטאה. כשיתפלל על עצמו לא תחשב לו התפילה זכות אלא חטאה וחובה, או פירוש לחטאה כמו אל השערה ולא יחטיא כלומר שלא תקובל תפלתו:

Derekh Mesilah, Furth 1843

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

בהשפטו. כשיהיה נשפט על מעשיו יצא חייב:

תהיה לחטאה. לא תחשב לזכות כ״‎א למזכרת עון לומר עליו בשמים איך מלאו לבו לשאול צרכיו מה׳‎, ואין לבו שלם עמו:

On Your Way