אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12ויאהב - הוא היה סבה שיקללהו דוד, שהיה איש האלהים.
וַיֶּאֱהַ֣ב קְ֭לָלָה וַתְּבוֹאֵ֑הוּ וְֽלֹא־חָפֵ֥ץ בִּ֝בְרָכָ֗ה וַתִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנּוּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ויאהב - הוא היה סבה שיקללהו דוד, שהיה איש האלהים.
ויאהב קללה. והוא אהב זה שאקללהו ולא חשש לקללתו:
ותבואהו. עבר במקום עתיד כי כן דרך המקרא ובדברי נבואה ברוב:
ולא חפץ בברכה. שאברכהו אם ייטיב לי:
ויאהב קללה. אהב לעשות דברים אשר הקללה מעותדת לבוא עליהם ולכן תבא עליו הקללה המעותדת:
ולא חפץ בברכה. לא רצה לעשות דברים אשר הברכה מעותדת לבוא עליהם ולכן תהיה הברכה ההיא רחוקה ממנו:
ויאהב, וחוץ מזה אהב קללה שהיא הקללה הנזכר שקלל אותו בדיני שמים, לכן ותבואהו תבא הקללה עליו, והגם שאנכי אשיג ברכה תחת קללתו לא יהיה לו חלק בה, כי הוא לא חפץ בברכה לכן ותרחק ממנו: