יִזָּכֵ֤ר ׀ עֲוֺ֣ן אֲ֭בֹתָיו אֶל־יְהֹוָ֑ה וְחַטַּ֥את אִ֝מּ֗וֹ אַל־תִּמָּֽח׃

יזכר - כטעם: פוקד עון אבות על בנים, כאשר פירשתי במקומו.

יזכר עון אבותיו אל ה'. שיפקדנו לו: וכן חטאת אמו אל תמח. אלא יזכר לבנה:

יזכר עון אבותיו. יהיה נזכר לו עון אבותיו לענשו גם עליהם וכמ״‎ש פוקד עון אבות על בנים (שמות כ׳:ה׳):

אל תמח. אלא יהיה נזכר על בנה: