לַ֭מְנַצֵּחַ לְדָוִ֣ד מִזְמ֑וֹר אֱלֹהֵ֥י תְ֝הִלָּתִ֗י אַֽל־תֶּחֱרַֽשׁ׃

אלהי תהלתי אל תחרש. על כל ישראל נאמר:

למנצח, אלהי תהלתי - טעם אל תחרש - כנגד הבא אחריו -

למנצח. המזמור חברו דוד בברחו מפני שאול והרבה מישראל שהיו מדברים עלו אל שאול: ואמר אלהי תהלתי אל תחרש. כלומר כי בך אני מתהלל לא כאותם האנשים שהם מתהללים בדעתם ואליך אני קורא שלא תחרש, לאשר עושים לי הרשעים:

אלהי תהלתי. אתה אלהי תהלתי שאני מהלל לך בכל עת:

אל תחרש. אל תשתוק:

תחרש. ענין שתיקה כמו החרש יחרש (במדבר ל):

למנצח, פי' הרד"ק שחבר זה המזמור בהיותו נרדף מפני שאול ורבים דברו עליו לשון הרע ומבקשים עלילות להמיתו, אלהי תהלתי, אתה הגורם תהלתי ושבחי, ולכן אל תחרש מלריב ריבי: