אֱ֭וִלִים מִדֶּ֣רֶךְ פִּשְׁעָ֑ם וּֽ֝מֵעֲוֺ֥נֹתֵיהֶ֗ם יִתְעַנּֽוּ׃

אוילים - גם הזכיר כי החולי בעבור פשע ותוכחות על עון, וכן בדברי אליהוא.

וטעם אוילים - אפילו הם חכמים הם נחשבו אוילים בעבור פשעם.

ומלת מדרך - מושכת עצמה ואחרת עמה וככה הוא ומדרך עונותיהם יתענו.

אוילים. עתה זכר החולים, ואמר כי מדרך פשעם ומעונותיהם יחלו ויתענו וקראם אוילים, מה שלא אמר כן באסירים בעבור כי השבי יהיה בבת אחת ולא כן החולי כי מתחילה הוא קל ואחר כך יכבד יום אחר יום, והנה הם אוילים שלא יכירו וידעו כי החולי כמו מלאך שליח אליהם שישובו בתשובה והם לא ירגישו בדר כמו האויל שאינו מרגיש ברעה שתבא לו ממעשה אולתו, ואם היו חכמים היו חושבים בלבם מה זה החולי ששלח לנו האל ומאיזה עון הוא וישפשפו במעשיהם ויתקנו דרכיהם קודם שיכבד עליהם החולי, ואם לא ירגישו יום ראשון ירגישו יום שני יום שלישי. אבל האוילים לא ירגישו בדבר ולא ישובו לאל יתברך עד שיכבד עליהם החולי מאד ויארך חוליים עד שיתענו מאד ויתעבו כל מאכל:

אוילים. האנשים אוילים אשר מחטא דרך פשעם ומעונותיהם המה מעונים בחלי ומכאוב:

אוילים. ר״ל חוטאים:

אוילים, האויל הוא המסתפק ואינו מאמין שמה שהיה בסכנה ויצא ממנה הכל היה מאת ה', ותולים הכל במקרה, וזה בא או מדרך פשעם, מפני שכבר הורגלו בפשעים עד שאין לבם מוכן לקבל חקי המוסר, או מעונותיהם ע"י עוות השכל והמינות, אלה האוילים שעדן עומדים באולתם יתענו יכניעם ה' שלישית ע"י חולי: