תְּהִלִּים ק״ז · י׳

יושבי - כי רובם בבית הבור וברזל, כמו: ענו בכבל רגלו ברזל.

יושבי. עתה זכר האסורים וזכר שנשבו בעונם ובשובם לאל יתברך יוציאם מבית האסורים, ובאסורים ובחולים זכר עונש כי בעונם נלכדו ונחלו, אבל הולכי מדברות ויודי הים לא זכר בהם עונם כי תחילת דרכם אין בהם רע ונזק ולא ילכו מדברות ולא ירדו ימים בעונם, אלא יבוא להם דבר צרה וסכנה בדרך כדי שישובו אל ה' ויושיעם: ואמר יושבי חשך. כי בית האסורים מקום חושך הוא:

עני. יתרים או מיתרים שיקשרו אותם ויענו אותם בהם:

וברזל. כבלי ברזל שנותנים ברגליהם:

יושבי. האנשים היושבים במקום חושך והמה אסורים בקשרים המענים ובכבלי ברזל:

וצלמות. צלו של מות והוא ענין חושך כחשכת הקבר:

יושבי, אולם בעת שבאו לעיר מושב ונצולו מסכנת המדבר, באו לסכנה אחרת ששם התעוללו עליהם עלילות ברשע והושלכו לבית האסורים, כמ"ש כאשר ינוס איש מפני הארי וכו', ושם מר להם, א. מצד המקום, שנכלאו שם בחשך וצלמות, ב. מצד שהם אסורים בעני שמענים אותם בענוים וכבלי ברזל לבל יברחו: