וּלְהַפִּ֣יל זַ֭רְעָם בַּגּוֹיִ֑ם וּ֝לְזָרוֹתָ֗ם בָּאֲרָצֽוֹת׃

ולהפיל - אם היו כמוהם מורדים, ככתוב בברית השני שכרת משה עם בנ"י.

ולהפיל. זה לא ראינו בתורה מבואר שאמר להפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות וכן אמר ביחזקאל וגם אני נשאתי את ידי להם במדבר להפיל אותם בגוים ולזרותם בארצות, והנראה בעיני כי זהו מה שאמר וירד העמלקי והכנעני היושב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה וכן מה שאמר וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב וגומר וישב ממנו שבי זהו לזרותם בארצות:

ולהפיל וגו׳‎. כי אז נגזר עליהם הגלות והוקבע בכיה לדורות:

בארצות. ר״‎ל בארצות הגוים:

ולזרותם. לפזרם כמו תזרם לרוח (יחזקאל ה׳):

ב. להפיל זרעם בגוים, שעי"ז נגזר גלות ושעבוד לדורות הבאים כמו שמבואר גם כן ביחזקאל כ' כ"ג, וכמ"ש חז"ל אתם בכיתם בכיה של חנם, ויצמדו, כתיב וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב ותקראן לעם לזבחי אלהיהן וגו' ויצמד ישראל לבעל פעור, ספר שמה שנצמדו לבעל פעור לא היה מצד עצמו ומצד המינות, רק שבאו אליו ע"י תאות הזנות אל בנות מואב, ועי"ז קראו להם לזבחי אלהיהן, ועי"ז נצמדו לבעל פעור, ואחר שעקר הסבה היה תאות הזנות לכן כשהרג פינחס את זמרי שב חרון אף ה' מישראל, ופה ספר מן המאוחר אל הקודם ויצמדו לבעל פעור וזה בא על ידי שאכלו זבחי מתים, וזה בא ע"י (כט-לא) שהכעיסו במעלליהם, שזנו אל בנות מואב, וזה סבב את הכל ועי"כ פרצה בם מגפה, ולכן כשעמד פנחס ויפלל ועשה משפט בזמרי נעצרה המגפה ותחשב לו לצדקה, כמ"ש והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם: