תְּהִלִּים ק״ה · מ׳

שָׁ֭אַל וַיָּבֵ֣א שְׂלָ֑ו וְלֶ֥חֶם שָׁ֝מַ֗יִם יַשְׂבִּיעֵֽם׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

שאל - ישראל.

ויבא - השם שליו להם.

ולחם שמים - הוא המן.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רד״ק

רבי דוד קמחי · פרובנס, המאה ה־13

שאל. ישראל במדבר סין לחם ובשר:

ויבא. האל להם שליו בערב לאכול ולחם בבקר לשבוע:

ולחם שמים. המן השביעם כנגד מה ששאלו הם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

שאל. ישראל שאל בשר והביא שליו:

ולחם שמים. הוא המן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

שליו. מין עוף שמן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

שאל, ואז שאל לחם, וזה היה במדבר סין, ויבא שלו כי השלו היה לפי שעה, ולחם שמים ישביעם, כמ"ש בשר לאכל ולחם לשבוע:

מקור: ספריא · נחלת הכלל