ויוציאם - הם היוצאים כי יסתפק לשומע, על כן לא חשב לפרש ישראל והנה שב למלת ישראל גר בארץ חם, ויוציאם.
ואין בשבטיו כושל - עני מוצרך, כמו: והמכשלה הזאת. ויתכן היותו כמשמעו.
וטעם בשבטיו - אע"פ שהם רבים.
ויוציאם. טעמו לישראל שזכר למעלה:
ואין בשבטיו כושל. שנים עשר שהיו והיו עם רב לא היה אחד בהם שהיה כושל ועני אלא כולם יצאו בכסף וזהב:
ואין בשבטיו. בכל בני שבטיו לא היה מי כושל בעונו:
כושל. ענין נפילת התגברות ורפוי הכח ויאמר כן גם על הרבות העוני:
ויוציאם, ואף שהיה ראוי שיהי להם שנאה עליהם ע"י הבכורות, בכ"ז נתן חנם בעיני העם וישאילום ואף שהיה ראוי שירדפו אחריהם לקחת שאלתם בחזרה אחר שראו שיוצאים בהחלט שלא על מנת לחזור, בכ"ז אין בשבטיו כושל, והטעם לזה כי שמח מצרים בצאתם, ועזבו הכל בידם, וגם נפל פחדם עליהם ולא חרץ כלב לשונו:
