שָׁרַ֣ץ אַרְצָ֣ם צְפַרְדְּעִ֑ים בְּ֝חַדְרֵ֗י מַלְכֵיהֶֽם׃

שרץ - פועל יוצא כמו ישרצו המים כי מצאנו ארץ לשון זכר, כמו: נעתם ארץ.

שרץ ארצם. זכר ארץ לשון זכר. ואמר שרץ והארץ לא שרצה כי אם היאור, אלא אמר ארצם לפי שבכל מקום שהיו מים בארצם היו שורצים צפרדעים. וכן כתוב על הנהרות על היאורים ועל האגמים:

בחדרי מלכיהם. באו בחדרי מלכיהם:

שרץ ארצם. ר״‎ל מימי ארצם:

בחדרי. באו בחדרי מלכיהם:

שרץ. ענין ההולדה עם הרבוי:

צפרדעים. הוא שרץ המים: