לֶאְסֹ֣ר שָׂרָ֣יו בְּנַפְשׁ֑וֹ וּזְקֵנָ֥יו יְחַכֵּֽם׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
לאסור - אחר היותו אסור הגיע למעלה גדולה לאסור שרי פרעה בלא עצת פרעה, כי אם בעצת נפשו.
וזקניו - שזקני פרעה שבו כתלמידים לפניו.
יחכם - כמו: ומעוף השמים יחכמנו, ילמדם חכמה נעלמה מהם.
לאסור שריו בנפשו. שיהיה כח בידו לאסור שריו וגדוליו כמו שהיה כח ביד פרעה: ופי' בנפשו. ברצונו:
וזקניו יחכם. לחכמים יקראו זקנים ואע"פ שהם בחורים לפי שהחכמה נמצאת בזקני' ברוב, ופירושו כי יוסף חכם ולמדו חכמי פרעה, כי נמצא חכם יותר מהם:
לאסור. המשילו ממשל רב לאסור שריו בנפשו וברצונו מבלי מוחה:
וזקניו יחכם. למד חכמה עם זקני פרעה:
בנפשו. ברצונו כמו אל תתנני בנפש צרי (לעיל כז):
