עַד־עֵ֥ת בֹּא־דְבָר֑וֹ אִמְרַ֖ת יְהֹוָ֣ה צְרָפָֽתְהוּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
עד - דרך צחות בשירים עד עת בא דברו. והטעם: שבא דבר החלום כאשר פתר כמו כי יבא דברך.
וטעם אמרת ה' צרפתהו - שהשם שם בפיו פתרון האמת, על כן יצא פתרונו צרוף בלי סיג והנה הה"א והוי"ו במלת צרפתהו שבה אל דבר יוסף, וי"מ כי עת בא דבר יוסף לפני השם, אז אמרתו צרפתהו והיא הגזרה שגזר.
עד עת בא דברו. לפני פרעה שזכרהו שר המשקים אל פרעה ואז אמרת אלוה צרפתהו כי האל סיבב זה בחלום שהראה לפרעה, ולא נפתר אלא על פי יוסף ואז יצא ככסף צרוף לפני פרעה כי אמר לו שר המשקים כאשר פתר לנו כן היה:
עד עת. ישב במאסר עד עת בא דבר פתרון החלום לפרעה:
אמרת ה׳. אז אמרת ה׳ צרפה אמרי יוסף ר״ל דבר ה׳ היה בפיו לפתור החלום בפתרון צרוף מבלי סיג ושגיאה:
עד עת בא דברו, ר"ל עד שבא הדבר שהזכיר למעלה, שהוא דבר צוה לאלף דור, שהתעורר דבר ה' שצוה על בני יעקב בל יגעו בהם, ועד העת שבא דברו אמרת ה' צרפתהו, שמה שברזל באה נפשו עד עת ההיא היה צירוף וזיקוק בכור הברזל כדי שיעמוד ויבחן בצדקתו:
