וַיִּקְרָ֣א רָ֭עָב עַל־הָאָ֑רֶץ כׇּֽל־מַטֵּה־לֶ֥חֶם שָׁבָֽר׃

ויקרא - כמו צוה הגזרות שגזר הכל הם בקריאה.

על הארץ - ארץ כנען.

וינקרא. הזכיר סיבת רדת יעקב למצרים, וטעם ויקרא כאלו קרא לרעב ויבא על הארץ, כי הגזירות הבאות לארץ מאתו הם:

כל מטה לחם. כמו משען לחם ר"ל כל מאכל שישען אדם עליו מנע מן הארץ:

ויקרא. וכאשר קרא רעב לכל הארץ ושבר כל משען לחם:

מטה. על כי דרך להשען על המטה הושאל מלת מטה על השענה:

ויקרא, עתה ספר איך קיים בריתו לתת להם את הארץ, והסבות אשר סבב לזה, כי באשר היה צריך שירדו תחלה לכור הברזל לצרפם שם בכור עוני, שעמ"ש אברהם במה אדע כי אירשנה א"ל ידוע תדע כי גר יהיה זרעך, והיה גלות מצרים הכנה אל ירושת הארץ, סבב סיבות שירדו למצרים ע"י שקרא רעב על הארץ, היינו שגזר הרעב והודיע גזרתו בחלום פרעה, והרעב הזה כל מטה לחם שבר: