תִּזְרַ֣ח הַ֭שֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפ֑וּן וְאֶל־מְ֝עוֹנֹתָ֗ם יִרְבָּצֽוּן׃

תזרח, יאספון - אחר התפרדם וינומו.

יאספון. מפני האדם שיצא לעבודת השדה:

ואל מעונתם. כמו ובמעונתם:

יאספון. יאספו עצמם ללכת למקום מחבואם:

ואל מעונותם. רובצים במקום מדורם ולא יצאו ביום החוצה:

ואל מעונתם. כמו ובמעונותם וכמוהו ואל הארון תתן (שמות כא) ומשפטו ובהארון:

ירבצון. היא השכיבה לנוח:

תזרח, אולם בזרוח השמש אז יאספון וירבצון אל מעונותם כדי שאז יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב, ולא יירא מן החיות כי הם מתחבאים ביום, באופן שקבע לכל אחד תחומו ושעתו, שהאדם ינוח בלילה והחשך טוב לו אז, והחיות ינוחו ביום מפני האדם: