תְּהִלִּים ק״ב · י״ג

ואתה - הטעם שאתה בלא שנוי, על כן מלת תשב כי כל תנועה שנוי הוא וככה כסאך שהוא בשמים. והטעם: אולי תעמידני רוח טובה מאתך ולא יתמו מהרה.

ואתה ה'. כל אחד מבני הגלות אשר קצרו ימיו נוהם על קצור ימיו ואמר אולי אם יאריך ימים יראה הגאולה וכן בכל דור ודור לפיכך אמר:

ואתה. אף על פי שאני הולך למות אתה תשב לעולם ותראה הגאולה לאותם שיהיו באותו הדור:

ואתה. אבל אתה לעולם תשב ותתקיים וככוחך אז כוחך עתה:

ואתה, אולם אתה ה' אינך משתנה עם הזמן, כי אתה ה' לעולם תשב שאתה אין לך התלות בזמן ואתה בלתי משתנה, וגם זכרך, דהיינו הפעולות היוצאות ממך שעל ידם זוכרים אותך, הגם שהם נעשים בזמן, בכ"ז אינם כשאר דברים הזמניים הפוסקים, כי הם קיימים לדור ודור: