תְּהִלִּים ק״ב · י״א

מפני - מודה כי גברה יד האויב עליו, בעבור שזעמתו.

כי נשאתני - כדרך: השליך משמים ארץ תפארת ישראל.

משפני. כי לולי זעמך וקצפך עלי לא הייתי אני נמסר ביד בבל:

כי נשאתני ותשליכני. כי הרוצה להפיל דבר בארץ נושא אותו למעלה ומפיל אותו בחזקה כי כל מה שמגביה אותו המפלה יותר חזקה:

כי נשאתני. מתחלה רוממת אותי ואח״‎ז השלכתני לארץ וכפול הצער מאלו לא הייתי בגדולה מעולם:

מפני, וזה היה מפני זעמך, ר"ל אפר כלחם אכלתי מפני זעמך שהיא קללתך, שעי"כ הגריס בחצץ שיני הכפישני באפר, ושקוי בבכי מסכתי מפני קצפך, שבכיתי תמיד על שידעתי שעודך קוצף עלי, ואבכה בצום נפשי לרצות כעסך, כי נשאתני ותשליכני ואבכה בצום נפשי לרצות כעסך, כי נשאתני ותשליכני, שתחלה נשאתי לרום, ואח"כ השלכת אותי מאגרא רמא לבירא עמיקתא, וזה מגדיל הנפילה: